<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ב</h1>
<h2>דף כג:</h2>
בני אדם שבאו לב"ה אחר שקראו הצבור את שמע ולא שמעו קדיש וברכו ועכשיו רוצים לומר קדיש וברכו ולומר ברכה ראשונה של יוצר אור זהו הנקרא בלשון רז"ל פורס על שמע ואמרו חכמים במגלה שאין פורסין בפחות מי'. וכת' ר"ת אם יש ו' בני אדם שלא שמעו קדיש וברכו אף על פי שהשא' שמעו יכולין לומר קדיש וברכו ובלבד שיהיו י' בין כלם ומצאתי בהגדה שאין אומרים ברכו אלא אם כן יש שם ו' שלא שמעו שנאמ' בפרוע פרעות וגומר ברכו י"י והם ו' תיבות ע"כ. ותלמידי רש"י כתבו בשמו שאפילו בשביל אחד פורסין על שמע ואפילו קרא הוא שמע יכול הוא בעצמו לחזור ולפרוס כמו ש"צ שחוזר ומתפלל. ור"י אמר שלא רצה ר"ת לפרוס על שמע כלל כיון ששמעו כלם קדיש וברכו חוץ ממנו ואפילו הוא בעצמו לא רצה לומר ברכו אבל במס' סופרים [פ"י ה"ז] כתוב ובמקום שיש ט' או י' ששמעו ברכו ולאחר תפלה עמד אחד שלא שמע בין אלו ואמר ברכו או קדיש וענו אלו אחריו יצא ידי חובתו ושמא זה מיירי בדיעבד ונ"ל שאין לחלק דאפילו לכתחלה ע"כ ולזה הסכים הרא"ש דאפילו לכתחלה דלמה לא יצטרפו ט' ששמעו עם היחיד שלא שמע שיאמר הוא דבר שבקדושה בי' והא דאמרינן אין פורסין בפחו' מי' אם התחילו בי' והלכו מקצתן גומר כדאמרינן העובר לפני התיבה ובכל אותן הדברים שאין נאמרין בפחות מי' על ההולך נאמר ועוזבי י"י יכלו.
